תעסוקה
הרב יניב חניאטאדרתשעה28/02/2015
שאלה:
לרב שלום,רציתי בבקשה לשאול שאלה שאני לא בטוח שהיא ממש קשורה לרב.ראשית אציין שתודה לאל אני אדם שעובד. אך מצד שני עברתי קורס לפני יותר משנה ולצערי אני לא עובד בתחום שלמדתי.בכל אופן רציתי לשאול האם לדעת הרב אדם יהודי דתי צריך ללמוד מקצוע למרות שלא בטוח שהוא יעסוק בו בעתיד? או שאולי עדיף לעבוד בעבודות לא קבועות? תודה.
תשובה:
זו שאלה טובה.
אני סבור שבימינו מוכח חד משמעית שמי שלומד מקצוע מסודר ובעל תעודה, פרנסתו מובטחת יותר והיא ברוב המקרים גם גבוה יותר משמעותית. ומכיוון שאני סבור שיש עניין גדול שכולנו נחיה היטב, בעושר ובשלווה, לכן אני סבור שיש עניין ללמוד מקצוע איכותי. לעיתים קרובות מי שיש לו מקצוע בעל תעודה, גם אם הוא עובד במשהו אחר, הרי שהוא מרוויח יותר ויותר קל לו למצוא עבודה טובה.
אני מאוד נגד בעובדה שאנשים מאמינים עובדים במקומות מזדמנים, וחושבים שזה בטחון. זה די הפוך לענ"ד, האמונה האמיתית היא האמונה שהקב"ה ברא את העולם בדרך מסויימת ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לדרך הזו, ולהתיישר עם העולם.
כמובן שאין טעם ללמוד "סתם" מקצוע שאין לו שימוש (למרות שבהרבה חברות גדולות ומסודרות מבקשים כיום לפחות תואר, גם אם מדובר על תואר סתמי לגמרי, מה שהעובדים בהי טק מכנים "תואר במדעי הדשא"), אולם מקצוע מסודר, עם שכר נאה, הוא בדרך כלל הבטחה לחיים טובים יותר מבחינה כלכלית, שזה דבר חשוב לרוב רובם של האנשים למעט יחידי סגולה.
כפי שכתבת יש בזה דעות.
בתחילה חייבים לומר שמפשט הגמרא עולה שצריך לשתות בפורים, עד דלא ידע. גם מסיפורי הגמרא משמע שכך נהגו לעשות- לשתות כמויות גדולות. וכך נוהגים גם ברוב עולם הישיבות.
אמנם הרמב"ם, ורבים בעקבותיו, פסק שהכוונה היא שישתה מעט ואז ישן וכך נהגו חלק מהפוסקים לומר, בעיקר במקרים שבהם השתיה המרובה גורמת לאובדן הדעת והשכל ולהתנהגות לא ראויה.
לענ"ד זה תלוי באדם, שתיה רצינית שגורמת לאבדן הראש, מצריכה בגרות נפשית אמיתית ועומק נפשי רב. זה מסוג הדברים שהאנשים היותר גדולים צריכים לעשות. אצלם באמת רואים התעלות נפשית גדולה בזמן השכרות (והם גם יודעים מתי זה יותר מידי, כמובן...). למרות שגם אצל אנשים רגילים פעמים רבות השתיה חושפת עומקים רוחניים גדולים והתקרבות רוחנית להשם. אולם אם האדם הוא קל דעת, אדם שאין לו מספיק תוכן פנימי, הוא יכול בהחלט להגיע מזה לבעיות גדולות. למרות שגם בזה נוהגים לומר בשם גדולים שבפורים השתיה לא מביאה לנזקים...
אבדן השכל הישר שבעקבות השתיה המרובה נועד לחשוף את העומק הפנימי העליון של האדם, ולכן זה ממילא מצריך שיהיה לאדם תוכן עליון.
בודאי שיש קשר בין מצב רוח לביטחון עצמי, ככל שמצב הרוח טוב יותר, כך יש יותר כח לחיות, להתקדם, לעשות ובטחון עצמי.
לא הבנתי משאלתך מדוע אתה מאוכזב מהמעבר לעבודה, האם זה מבחינה דתית? מבחינה אחרת?
בכל מקרה אני מברך אותך שתצליח ותתקדם ותסתדר בכל מה שתרצה, אתה וחברך.
1) בדרך כלל, כאשר משהט אסור מסיבה מסויימת, לא נכנסים לכל אחד לבדוק איך הוא מתייחס לזה ומה הוא מרגיש. לדוגמא- נניח שיש מישהו שהוא לא מתגרה מבחינה של חוסר צניעות, אי אפשר להגיד לו- או.קי, לך מותר לראות דברכים לא צנועים. ההלכה היא כללית ונוגעת לרוב ופעמים רבות חושפת בפני האדם את הפנימיות האמיתית שלו ולא רק מה הוא חש. ולכן, אם זו ממש תספורת אסורה, הרי שהיא תהיה אסורה גם אם אתה מאוד אוהב את המראה שלה.
2) אם זה לא נחשב בלורית מבחינה הלכתית וזה שונה ממש שעושים עובדי עבודה זרה, לכאורה זה לא יהיה אסור ונראה לי שמה שאתה מתאר לא ממש אסור, זה בטח לא עבודה זרה.
3) אתה צריך לחשוב האם התספורת הזו לא משדרת דברים אחרים- כמו מרידה וכדומה. זה לא אסור, אבל אולי לא רצוי.
אם ההגדרה של השכר היתה לפי זמן, צריך לשלם מיד בסוף העבודה.
מצד שני, ניתן לסכם (מראש) שהתשלום יהיה לאחר זמן.
לכאורה אם את קובעת מראש שלא ישלמו לך על התקופה של ההתלמדות, וברור שלא תקבלי שכר על זה, הרי זו לא הלנת שכר. הלנת שכר היא כאשר יש הסכם שכר מוגדר מאוד, מראש לתקופת עבודה מסויימת והמעביד לא משלם את זה בזמן.
בגדול זה מאוד תלוי בתנאים של המכללה. נראה לי על פניו שמכיוון שאת משלמת על המגורים, המכללה לוקחת בחשבון שאת נשארת במקום אחרי השעות הרשמיות ועובדות, חיה, מארחת וכדומה ולכן זה נראה לי בסדר גמור, אלא אם כן את יודעת ההיפך. לדוגמא- בחלק מהישיבות שהייתי בהן יש שלט "נא לא להפעיל את המזגן ללימוד פרטי אלא רק לשיעורים", במקרה כזה בוודאי שזה יהיה אסור.
